top of page

      תרפיה בהבעה ויצירה

מהו טיפול רגשי בתנועה

 תרפיה בהבעה ויצירה (בתנועה, אומנות, דרמה, מוזיקה, ביבלותרפיה) הינה ענף של פסיכותרפיה המציע שפה אחרת, בלתי מילולית וסימבולית לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי.

טיפול בהבעה ויצירה מתאים במקום בו ניגמרות המילים או שאלו אינן מצליחות לדייק רגשות ותחושות. הוא מתאים לאלו המתקשים בביטוי מילולי. התנועה מלווה אותנו בכל תחום בחיינו ומכאן חשיבותה בהתפתחות האנושית. קיים קשר ישיר בין ההתפתחות התנועתית להתפתחות מערכות מוחיות, רגשיות ונפשיות. המיפגש עם הטיפול התנועה מאפשר למטפלים ולמנחי קבוצות שבאים מהתחום הוורבלי, להכיר צורת התבוננות חדשה ומעמיקה, המאפשרת הבנה של תהליכים העוברים עליהם ועל האנשים איתם הם באים במגע.

הטיפול בתנועה, הינו פסיכותרפיה המתבססת על הגוף והתנועה ככלי טיפולי הבעתי. המטרה היא לחולל שינוי,והתפתחות בדרך תנועתית ,

תוך שימוש בגוף ובתנועה שיובילו לריפוי.

הטיפול התנועה הינו כלי לביטוי רגשות, כאשר הדגש הוא על ספונטניות ועל תנועה רגשית. רכישת מיומנויות תנועתיות מאפשרת דיאלוג בין העולם הפנימי והחיצוני. ומתאפשרת הבחנה בין ״האני״ הפרטי לסביבה.

היכולת של האדם להתחבר למאגרים ולמשאבים המקוריים, הטיבעיים שלו ולהשתמש בהם באופן ספונטני מדגיש את היצירתיות, הסוביקטיבית והחיבור המציאותו הסביבה האנושית בעת ובעונה אחת. החשיפה לניסיון חוויתי תנועתית יכולה לשמש כלי מחקר לעולמו האישי של האדם ולסייע להתפתחות ולצמיחה בתוך המערכת ויחסי הגומלין בהם הוא נימצא מרבית שעות היום. 

התהליך התנועתי- יצירתי- אומנותי, מבטא ומשפיע על חיי הנפש, הרגש והרוח שבאדם. הגברת המודעות העצמית של האדם, מאפשרת תהליכי תובנה וביטוי רגשי.

לא צריך להיות רקדן/ית או בעל רקע בעבודה תנועתית כדי להעזר בטיפול בתנועה.

ההתנסות מעוררת אסוציאציות, דימויים, זיכרונות ורגשות הזוכות בהמשך לעיבוד וורבלי.

הכוח של הגוף, העוצמה של התנועה והקסם של המשחק מאפשרים :

- חיזוק הביטחון העצמי.

-שיפור הערכה האישיתֿ

-עידוד תחושת שייכות

 טיפול רגשי לילדים ונוער

טיפול בהבעה ויצירה מקובל במיוחד אצל ילדים ונוער (אבל לא רק) . שכן הם נוהגים לבטא עצמם בעשייה ולא בהמשגה וורבלית.

הילדים חשים בטיפול ביצירה ״במגרש המשחקים״ שלהם, המוכר והמקובל. וכך יכולים להביא את חוויותיהם בדרך הנוחה והידועה להם. 

כשהילדים עושים כך בנוכחות המטפל הרואה אותם, מקבל אותם ומבחין בעולמם, הוא נותן להם תיקוף בעיניים מיקצועיות ובכל עוזר לילד לגלות את עצמו, להתחזק ולהתמודד עם קשת רחבה של קשיים ונושאים המעסיקים אותוהן בשל המצב בבית, בחברת השווים לו או בחברת מבוגרים, או גם בהתמודדיות שונות עם קשיים אוביקטיבים התפתחויות.

עיניו המביטות של המטפלכמו אמפטיה והכלה שהוא משדר לילד בשעת הטיפול הם כבית הגידו עבורו וחיזוק נוסף בתהליך גדילתו וצמיחתו האישי.

מטרת הטיפול הרגשי לסייע לילד, אשר מצוי במצוקה רגשית קלה או חמורה, בהתנהלותו הכללית בחיי היום יום.

רבים מתייחסים לעולמו הרגשי ומצוקותיו הרגשיות כאל דבר חולף ומסתדר מאליו עם השנים. ואולם ידוע שפגיעות ומכאובים רגשיים מהילדות הן צלקות הנותרות בנפשו לאורך כל חייו. ילד שאינו משתף ברגשותיו יגדל להיות מבוגר שמתקשה ביצירת קשרים אינטימים. 

טיפול רגשי מיועד לילדים התקשים להתמודד עם אירוע משברי: מחלה,פטירה של דמות משמעותית , גירושין של ההורים, או קשיים רגשיים הנובעים מצבירת תיסכולים עקב בעיות התפתחותיות או שאינם מצליחים לעמוד בדרישות הסביבה או המערכת בה הם חיים. 

ילדים בשל גילם ומאפייניהם ההתפתחותיים לרוב אינם מבטאים מצוקה או קושי באופן מילוליישיר כמו מבוגרים. קושי רגשי אצל ילדים ניתן לראות ברמת התיפקוד או צורת התנהגות נמוכים באופן בולט מתיפקודם של התנהגותם של בני גילו., כגון התנהגות מאד לא בשלה, קצב התפתחות איטי, השגים לימודיים נמוכים, קושי בהשתלבות חברתית ועוד.

אצל ילדים לרוב נראה תמונה הפוכה לגמרי ממה שהיינו מצפים לראות אצל מבוגר ,בשל התמודדות עם המשבר,  לדוגמא: אם מבוגר יתקשה לתפקד ויהיה חסר כוחות, ירבה לישון, ילד בדיכאון וחרדה בהרבה מיקרים יראה פעילות יתר. 

ילדים המיתמודדים עם מצוקה רגשים מאותתים לסביבה באופנים רבים ומגוונים:

  • בכי רב בתגובה לתסכולים הקטנים ביותר

  • חזרה להתנהגות ישנה (כמו בריחת שתן, שינה במיטת ההורים, היצמדות להורים/בית וכו)

  • חוסר ביטחון (כמעט קיומי) במרחק מהורים או מקום בטוח.

  • שתיקה וחוסר שיתוף ברגשות.

  • כאב פיזי מתמשך , שאין לו הסבר רפואי, או מחלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב.

  • נסיגה משמעותית מתמשכת בתפקודו השגרתי של הילד.

  • אינו אוכל וישן כבעבר

  • מסרב ללכת לגן, או לביתספר (אל עף שבעבר הלך בשמחה)

  ?מתי להפנות ילד לטיפול

 כאשר כמה מהסימנים הללו מופיעים יחד למשך תקופה מסוימת זו עדות למצוקה שיש להתייחס אליה ולפנות לייעוץ/ טיפול.

לפני ששולחים ילד לטיפו, כדאי לפגוש את המטפל לייעוץ הכוונה וקביעת מטרות. על מנת להכיר יותר טוב את הילד ,את הסביבה בה הוא חי  ולהבין טוב יותר עם מה הוא מתמודד. טיפול בילד ללא שיתוף פעולה ומעורבות של ההורים , לא יקדם את הילד ולא יעזור לו בהתמודדויות שלו. 

.בכדי לראות שינוי והקלה בסימפטומים חשוב שכל הגורמים המשפיעים על הילד , ידברו באותה שפה ויתנהלו  בדרך אחידה.

לעיתים עבודה והדרכה של ההורים, המביאה לשינוי דרך ההתסתכלות שלהם, מתן כלים ודרכי ההתמודדות שונות עם הילד, יכולה לעזור לילד ולייצור שינוי והקלה.

אני מאמינה בעבודה מערכתית, בה כל הגורמים הקשורים לילד, מדברים באותה שפה, מבינים את הקשיים והמצוקות איתם הילד/ה מתמודדים וחושבים יחד כיצד לעזור לילד לייצר שינוי ומצוא את הכוחות שיש בו להתמודד עם מציאות חייו/ה. 

bottom of page